Final Performance Task

Lory Tobianah

אוצר מילים

שקיל ואזיל=עוקב והולך

ארנקי=חפץ שבו שמים כסף=purse

תרתי=שניהם (סתירה)

אשכח=מצא

אהדרינהו למרײהו=הוא החזיר אותם לבעלם

צװח=צועק

דיו=סוג של ציפור=vulture

אתא לקמיה=בא לפני

זיל שקול לנפשך=לך קח לעצמך

שמעת מינה=תלמד מזה

ביטוײם חשובים

1) לפנים משורת הדין:באופןמילולי-בתוך שורת הדין (judgement of inside the line)כלומר, ללכת מעל מה שנדרשת בתורה. אם הוא רוצה להיות יותר צדיק, הוא יתנהג לפי דין זה. לדוגמא, בסוגײתנו להחזיר את החמורים אחרי שודאי היה יאוש, ובעצם הם שײכים למוצא, והוא עדײן מחזיר אותם לבעלם, זה לפנים משורת הדין.

2) זוטו של ים: במקרה כזה, שחפץ נלקחה ע״י גלי הים, אנו בטוחים שאין סיכוי למצוא אותו, אז יש יאוש אוטומתי ע״י הבעל. אפ׳ אם הוא טוען שהוא לא התײאש, צריכים לפסוק הלכה על פי החשיבה של בן אדם רגיל וכיון שודאי יש יאוש עם אדם כזה, המוצא לא חײב להחזיר לפי ההלכה .

פסוקים מהתנ״ך

1)"והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון" (שמות פרקי״ח):הפסוק מתכװןלמשהו שמלמד אותנו את הדרך הטובה לילך בה ואת המעשים שציכיםלעשות. המילים "אשר יעשון" הן מיותרות כי זה ברור שעושים מעשים, אין צורך לפועל. ולכן, לומדים מזה החיוב להתנהג לפנים משורת הדין. הגמ׳ מביאה את הפס׳ ״אשר יעשון״ רק במקרים שכל העולם חײבים והוא עצמו פטור מסיבה מיוחדת כמו במקרים של רבי חײא ורבי ישמעאל.בסוגײתנו כל העולם היה פטור מלהחזיר את החמורים כולל אביו של שמואל ולכן לא הובא הפס׳ בכלל.

2)"למען תלך בדרך טובים" (משלי): הפסוק פשוט מסביר שעלינו לבחור ללכת בדרך הנכונה בחײם ולעקב אחרי הצדיקים.כאשר הגמ׳ הביאה פסוק זה במקום אחר,היא רצתה להורות (ולא לחײב) לנו לעשות לפנים משורת הדין. במקרה שכל העולם פטור, ויהיה הפסד ממון אם משהו מקײם לפנים משורת הדין, התורה לא מחײבת בעשײת לפנים משורת הדין ולכן הובאה פס׳ מהכתובים(כי פסוק ממקור זו לא יכול לשים חיוב).

איך עשיתי את הפרויקט?

-הקבוצה שלי קבלה את החלקים שלנו ולמדנו ביחד מהגמ׳ הרגילה, וילנא

-קראנו ביחד את שני החלקים עם עזרת ארת סכרול כדי לגלות הרעיון של הסוגיא

-חלקנו את הסוגיא ביננו והתחלתי ללמוד את חלק שלי בצורה יותר מפורטת

-הסברתי כל שורה באנגלית ע״פ הארטסקרול

-אחרי שידעתי פחות או יותר את הסוגיא, הקבוצה שלי התחילה לחלק את הסגיא עם גמ׳ ברורה

-רציתי להבין את הסוגיא בעברית, אז קראתי שטינזלץ

-למדתי רש״י ותוס׳ עם עזרה מארט סכרול ושערי תסופות

-אחר כך הסברתי את החלק שלי בפור פוינט

-ואחרון עבדתי על אוצר מילים, בטוײם, והסברים של הפסוקים בתנ״ך

מקורות

-גמרא(וילנא)

-ארטסקרול

-שטינזלץ

-גמ׳ ברורה

-שערי תסופות

גילה שפירו

Talmud Final Performance Task

אוצר מילים

1.והתירוהו לו- permitted him (the sages)

באשפה- garbage heap.2

מינה- from here .3

טבחי- slaughterers .4

פרגיות- pigeons .5

זיל שקול -take go .6

קיבורא-coils of spun string.7

that 8.דאזלי ביה אזלוײ –the trappers use for making nets

נראין- correct .9

אשכח- found .10

(משום מציה- in regards to a found object)

(משום שחיטה- to the law of ritual slaughter in regards)

ביטוײם חשובים

1. "ברוב ישראל"-

היו חושבים שבגלל שמתיר הבשר "משום שחיטה", שהמקרה קורה במקום שגרו רוב ישראל (יהודים). אנו חושבים זאת כי הרבנים לא יתיר הבשר אם לא חשב שזה כשר. אז אנו יחשבו (כמו רבי שמעון בין אלעזר) שגם במקום שזה רוב ישראל יכול לקחת בשר (שונה ממשלמדנו לפני שבמקום יהודי צריך להחזיר). בסוף רבא דוחה את זה ואומר שהמקרה מדבר על מקום שרוב כנעני אבל שרוב הטבחים יהודים, ולכן הרבנים חשב שזה כשר והיתיר הבשר.

2."כשמצאן באשפה"-

כשמצאן באשפה אנו חושבים שמשהו קרא בהשחיטא שעשה הבשר לא כשר. בגלל דעת זה רבי חושב כמו רבי יהודה שאסור. אבל במקרה אחר רבי חושב כמו רבי חנניא בנו של רבי יוסי הגליל(שמתיר) כשמצאן בבית. לומדים שהמקום חשוב לדעת במקרה מציא.

*אין פסוקים בחלק שלי.

איך עשיתי את העבודה

בההתחלה אני למדתי את המשניות שלמדנו בכיתה. אז קבוצתי למדו את השלב שלנו ביחיד אם הארט סקרול. אחרי שידענו את השלב עשינו את הסוג על גמרא ברורה. אז אני למדתי את הסוג שלי והתוספות בהשלב בעצמי באנגלית אם הארת סכרול ושערי תוספות. אז עשיתי המילים והביטוײם. אחרי זה אני למדתי מקרות אחרת על הסוג כמו רש״י ודף יומי. כשגמרתי ללמד אני עשיתי את פאר פאינת וכתבתי המקורות וסיום הזה.

מקורות

ארט סקרול -

גמרא ברורה -

גמרה וילנא-

שערי תוספות -

דף יומי -