16-17-18 -- קבוצה ז'

[16]

וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומן זוטו של ים ומשלוליתו של נהר המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן איבעיא להו כי קאמר ר"ש בן אלעזר ברוב <כנענים> {גוים} אבל ברוב ישראל לא או דלמא אפי' ברוב ישראל נמי אמר אם תמצא לומר אפילו ברוב ישראל נמי אמר פליגי רבנן עליה או לא פליגי ואם תמצא לומר פליגי ברוב ישראל ודאי פליגי ברוב <כנענים> {גוים} פליגי או לא פליגי ואם תמצא לומר פליגי אפי' ברוב <כנענים> {גוים} הלכה כמותו או אין הלכה כמותו אם תמצא לומר הלכה כמותו דוקא ברוב <כנענים> {גוים} או אפילו ברוב ישראל ת"ש המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן מאן שמעת ליה דאזיל בתר רובא ר"ש בן אלעזר שמעת מינה אפילו ברוב ישראל נמי הב"ע במפוזרין אי במפוזרין מאי אריא מקום שהרבים מצויין שם אפילו אין הרבים מצויין שם אלא לעולם בצרורין והכא במאי עסקינן בבתי כנסיות של <כנענים> {גוים} בתי מדרשות מאי איכא למימר בתי מדרשות דידן דיתבי בהו <כנענים> {גוים} השתא דאתית להכי בתי כנסיות נמי דידן דיתבי בהו <כנענים> {גוים}

[17]

ת"ש מצא בה אבידה אם רוב ישראל חייב להכריז אם רוב <כנענים> {גוים} אינו חייב להכריז מאן שמעת ליה דאמר אזלינן בתר רובא רשב"א שמעת מינה כי קאמר רשב"א ברוב <כנענים> {גוים} אבל ברוב ישראל לא הא מני רבנן היא תפשוט מינה דמודו ליה רבנן לרשב"א ברוב <כנענים> {גוים} אלא לעולם רשב"א היא ואפי' ברוב ישראל נמי והכא במאי עסקי' בטמון אי בטמון מאי עבידתיה גביה והתנן מצא כלי באשפה מכוסה לא יגע בו מגולה נוטל ומכריז כדאמר רב פפא באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה הכא נמי באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה דף כד,ב גמרא  ואיבעית אימא לעולם רבנן מי קתני הן שלו אינו חייב להכריז קתני ויניח וייתי ישראל ויהיב ביה סימנא ושקיל

[18]

ת"ש דאמר רב אסי מצא חבית יין בעיר שרובה <כנענים> {גוים} מותרת משום מציאה ואסורה בהנאה בא ישראל ונתן בה סימן מותרת בשתיה למוצאה כמאן כר"ש בן אלעזר שמע מינה כי קאמר ר"ש בן אלעזר ברוב <כנענים> {גוים} אבל ברוב ישראל לא לעולם אימא לך ר"ש בן אלעזר אפי' ברוב ישראל נמי קאמר ורב אסי סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וכי מאחר דאסירא בהנאה מותרת משום מציאה למאי הלכתא אמר רב אשי לקנקנה:  ההוא גברא דאשכח ארבעה זוזי דציירי בסדינא ושדו בנהר בירן אתא לקמיה דרב יהודה א"ל זיל אכריז והא זוטו של ים הוא שאני נהר בירן כיון דמתקיל לא מיאש והא רובא <כנענים> {גוים} נינהו ש"מ אין הלכה כר"ש בן אלעזר אפי' ברוב <כנענים> {גוים} שאני נהר בירן דישראל סכרו ליה וישראל כרו ליה כיון דישראל סכרו ליה אימור מישראל נפל וכיון דישראל כרו ליה לא מיאש

רשימת תוספות ד"ה – עיקרי התוספות

כד-א

ד"ה כי קאמר ר"ש [16]

ד"ה אפילו ברוב ישראל [16]

ד"ה בטמון [17]

כד-ב

ד"ה סבר כוותיה בחדא [18]