בס"ד תמרה ורחל

פרויקט השנתי – מסכת בבא מציעא דף כ"ג עמ' א

חלק א' – תמרה

מילים

1) לימא כתנאי – האם יכולים להגיד

2) להכריז – להודות בציבור

3) עיגול - תאנה

Pottery 4) חרס –

5) ככר - לחם

6) דכולי עלמא – כולם מסכימים

7) הוי – כמו "היה" בזמן הוה

pass by 8) מעבירין –

9) קא מפליגי – על זה הם חולקים

10) אי סלקא דעתך – אם אתה חושב

11) אמאי מכריז – צריך להגיד שמצא

הלכות בסוף חלק זה

1) "סימן העשוי לדרס הוי סימן" – סימן שיכול להרס אותו כן סימן

2) "מעבירין על האוכלין" – יכולים לעבור על אוכל שנמצא על האדמה

חלק ב' – רחל

מילים

1) מאי לאו – האם זה לא כך

2) משמיה – בשם של

3) ככרות של בעל הבית – לחם שנעשה על ידי אדם יחיד (לא ממאפייה)

4) כללא דאבידתא – כלל בשביל חפץ שנאבד

5) ווי – אוי לי

6) מיאוש ליה מינה – מתוודה שיודע שהוא לא ימצא חפצו

7) הלכתא – ההלכה היא

8) אי דרך נפילה – הדברים נראים שהם נפלו, משהו לא שם אותם בכוונה.

9) אי דרך הנחה – הדברים נראים כאילו בכוונה משהו השאיר אותם שמה

10) לא שנא – זה לא משנה

הלכות

1) "כללא דאבידתא כיון דאמר ווי לה לחסרון כיס מיאוש ליה מינה" – רק אחרי האדם שנאבד משהו יודע ואומר שהוא יודע שהוא לא ימצא חפצו, מי שמוצא חפץ זה יכול לקחת אותו לעצמו.

2) "הלכתא כריכות ברשית הרבים – הרי אלו שלו. ברשות היחיד אי דרך נפילה הרי אלו שלו. אי דרך הנחה נוטל ומכריז." – חיטה שנמצאת ברשות הרבים שייכת למי שמוצא. ברשות היחיד: לא בצורה מסויימת – שייכים למוצא. בצורה ספציפי – צריכים להכריז.

3)"וזה וזה בדבר שאין בו סימן אבל בדבר שיש בו סימן לא שנא ברשות הרבים ולא שנא ברשות היחיד בין דרך נפילה ובין דרך הנחה חייב להכריז." – שתי ההלכות שלמעלה הם רק בשביל דברים שאין להם סימן. כאשר יש לחפץ סימן, זה לא משנה באיזה צורה הדבר נמצא. כאשר יש סימן, חייבים להכריז.