|
כריכות ברה"ר הרי אלו שלו: |
|
אמר
רבה ואפילו
בדבר שיש בו
סימן אלמא
קסבר רבה
סימן העשוי לידרס לא הוי סימן |
|
רבא
אמר לא שנו
אלא בדבר
שאין בו סימן
אבל בדבר שיש
בו סימן חייב להכריז אלמא קסבר רבא סימן העשוי לידרס הוי סימן |
|
ואיכא דמתני להא שמעתא באנפי נפשה סימן העשוי לידרס |
|
רבה אמר לא הוי סימן |
|
ורבא אמר הוי סימן |
|
תנן כריכות ברה"ר הרי אלו שלו ברה"י נוטל ומכריז |
|
ה"ד אי דלית בהו סימן ברה"י מאי מכריז אלא לאו דאית בהו סימן |
|
וקתני ברה"ר הרי אלו שלו אלמא סימן העשוי לידרס לא הוי סימן |
|
תיובתא דרבא |
|
אמר לך רבא לעולם דלית בהו סימן |
|
ודקא אמרת ברה"י מאי מכריז |
|
מכריז מקום |
|
ורבה אמר מקום לא הוי סימן |
|
דאיתמר
מקום רבה אמר לא הוי סימן |
|
ורבא אמר הוי סימן |
|
ת"ש
כריכות ברה"ר
הרי אלו שלו
ברה"י נוטל
ומכריז
והאלומות
בין ברה"ר ובין ברה"י נוטל ומכריז |
|
רבה היכי מתרץ לה |
|
ורבא היכי מתרץ לה |
|
רבה מתרץ לטעמיה בסימן |
|
ורבא מתרץ לטעמיה במקום |
|
רבה
מתרץ לטעמיה
בסימן |
|
כריכות
ברשות הרבים
הרי אלו שלו
משום דמדרסא ברשות
היחיד נוטל
ומכריז דלא
מדרסא והאלומות בין ברשות הרבים ובין ברה"י נוטל ומכריז |
|
כיון דגביהן לא מדרסא |
|
ורבא
מתרץ לטעמיה
במקום |
|
כריכות
ברה"ר הרי
אלו שלו
דמינשתפא ברה"י
חייב להכריז
דלא מינשתפא והאלומות בין ברה"ר ובין ברה"י נוטל ומכריז |
|
כיון דיקירי לא מינשתפא |
|
ת"ש ככרות של נחתום הרי אלו שלו הא של בעל הבית חייב להכריז |
|
של בעל הבית מאי טעמא |
|
כיון
דאית בהו
סימן דמידע
ידיע רפתא
דאיניש איניש
הוא ולא שנא רשות
הרבים ולא
שנא רשות
היחיד נוטל
ומכריז אלמא סימן העשוי לידרס הוי סימן |
|
תיובתא דרבה |
|
אמר לך רבה התם היינו טעמא משום *דאין מעבירין על האוכלין |
|
והא איכא נכרים |
|
נכרים חיישי לכשפים |
|
והאיכא בהמה וכלבים |
|
באתרא
דלא שכיחי
בהמה וכלבים |