שלוי הפרויקט

ראשון, הקבוצה שלי חלקו את החלקים בין שלש התלמידים בקבוצה. בחרתי את חלק שמנה שהיה החלק האחרון בסוגיא שלנו. אחרי זה, הפרדנו, ועבדנו בעצמינו: כל התלמידים עסקו בחלקיהם. ראשון, השתמשתי ב"ארטסקרול" להבין חלקי. הסתקלתי בפרשנים בסוף העמודים להבין את הגמרא, רש"י ותוספות. הפרשנים בסוף הדף לא הסבירו את כל התוספותים. אז, הלכתי לספריה וקראתי את ה"שערי תוספות" על בבא מציאה שזה ספר שכותב את כל התוספותים בעברית. אבל אחרי זה, הצטרכתי יותר הסברים על תוספות, ושאלתי את המורה שלי בתלמוד (רב משה ירס) על הענינים בתוספות. אחרי זה, חלקתי הגמרא למשפטים, ופסקתי אותם. רשמתי עשר מילים בשביל המילון, וגם בחרתי שני ענינים בחלקי. אחרי זה, הפרדתי את הטקסט למשפטים בגמרא ברורה על המחשב. גם עשיתי את ה"פוורפוינט" שלי. כל האנשים בקבוצה למדו חלקיהם לשני אנשים אחרים. אחרי השלוים האלו, כל העבודה נגמר, והבינו את כל הגמרא!

מילון

1. תשובה- תיותבתא

2. - רמשיםvermin

3. – שקציםInsects

4. – בני מחילהAble to relinquish rights

5. - כרכתאStone Wall

6. – תא שמא- ת"שCome learn

7. - ששטפהSwept away

8. הם- נינהו- Them

9. – בגד- לשמלתוGarment

10. – יתמיOrphans

ענינים

א: יע"ל קג"ם

1. יאוש שלא מדעת דהכא

2. עד זומם למפרע הוא נפסל בסנהדרין (כז, א)

3. לחי העומד מאיליו בעירובין (טו, א)

4. קדושין שלא נמסרו לביאה בקדושין (נא, א)

5. גלוי דעתא בגיטא בגיטין (לד, א)

6. מומר אוכל נבילות להכעיס פסול לענין עדות בסנהדרין (כז, א).

*הם הששה פעמים שהולכים לפי שטתו של אביי, בויכוחים שלו עם רבה

ב: ^*יתמי דלאו בני מחילה

הרבנים שומרים על היתומים ורכושיהם. יתומים אינם יכולים לתת רכושיהם למישהו אחר!

חלק #8

	ת"ש *דא"ר יוחנן משום *רבי ישמעאל בן יהוצדק:
	מנין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת??
	דכתיב ^וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה.
	מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם
	יצאתה זו שאבודה ממנו ואינה מצויה אצל כל אדם ואיסורא דומיא דהיתירא.
	מה היתירא בין דאית בה סימן ובין דלית בה סימן שרא אף איסורא בין דאית בה סימן ובין דלית בה סימן אסורה.
	תיובתא דרבא תיובתא.
	*והלכתא כוותיה דאביי ^ביע"ל קג"ם.
	א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי מאחר דאיתותב רבא הני תמרי דזיקא היכי אכלינן להו?
	אמר ליה כיון [א] דאיכא שקצים ורמשים דקא אכלי להו מעיקרא יאושי מיאש מנייהו.
	^*יתמי דלאו בני מחילה נינהו מאי?
	אמר ליה באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן!
	מוחזק ועומד מאי?
	כרכתא מאי?
	אמר ליה אסירן:

חלק א: (1-8)

הגמרא שואלת "איך אנחנו יודעים שחפץ שנהר שטף מותרת לכל אחד?" התשובה היא שבמקרה כזה, החפץ אינו מצויה לכולם, וחפץ כזה מותרת (זה יאוש) אם יש או אין סימן. הגמרא מדמה את מקרה כזה למקרה שצריכים להחזיר את החפץ! במקרה שחפץ מצויה לכולם צריכים להחזיר אם יש או אין סימן. לפי מסקנת הגמרא, יאוש שלא מדעת זה לא יאוש, כי חפץ שמצויה לכל אדם שאין סימן גם לא יכולים לקחת. זה דוחה את רבא כי לפי רבא, החפץ שמצויה לכולם ואין סימן זה יאוש, ויכולים לקחת! אבל אביי צדק כי הוא סבר שיאוש שלא מדעת אינו יאוש. ההלכה היא לפי שטת אביי ולא רבא ב6 מקרים (ראה למעלה בענינים א).

חלק ב: (9-15)

ש. איך יכולים לאכול את התמרים אם הלכה כמו אביי, ואביי אומר: יאוש שלא מדעת זה לא יאוש? לפי אביי, לא יכולים לקחת אותם.

ת. זה יאוש מדעת! יש שקצים ורמשים שיאכלו את התמרים, לכן בעל התמרים מתייאש ברגע שהתמרים נופלים. ואם זה יאוש, יכולים לקחת.

ש. אם לא יכולים לקחת תמרי יתום (אינם בני מחילה), אז איך יכולים לקחת תמר? צריכים לחשוב שהתמר יכול להיות של יתום!

ת. רוב האנשים הם בני מחילה ולא יתומים: הולכים לפי הרוב.

ש. מה אם הרוב הם יתומים?

ש. מה אם הבעל שם גדר מחוץ לאילן שהשקצים ורמשים לא יאכלו התמרים שנופלים?

ת. הם אסורין!

תוספות

תוספות- מאחר דאיתותב רבא כו'

ש. למה לא שואלים על התמרים לפי רבא?

ת. דעת רבא מסכים עם זה. במקרה שלנו התמרים נפלו רחוק מאילן, אלה אין סימן של בעלות. זה יאוש שלא מדעת ולפי רבא זה יאוש, ויכולים לקחת.

ש. לפי אביי, יאוש שלא מדעת זה לא יאוש. איך הפירות מותרים?

ת. זה יאוש מדעת! יש שקצים ורמשים שיאכלו את התמרים, לכן בעל התמרים מתייאש ברגע שהתמרים נופלים. ואם זה יאוש, יכולים לקחת.

תוספות- דלאו בני מחילה נינהו מאי

ש. למה לא שואלים על היתומים לפי רבא?

ת. דעת רבה מסכים עם זה. לפי רבא, מקרה התמרים זה יאוש שלא מדעת, אז היתומים אולי לא היו בני מחילה כאשר התמרים נפלו, אבל הם יודעים שהם נפלו כאשר הם בני מחילה. לפי תוספות, בשביל יאוש שלא מדעת צריכים להסתכל אחר בזמן, ואם היתומים מתייאשים שהם קטנים, הם יתייאשו כשהם בני מחילה, ויכולים לעשות את זה אם זה יאוש שלא מדעת.

ש. לפי אביי, יאוש התמרים זה יאוש מדעת! אז איך היתומים יכולים להתייאש כשהם קטנים?

ת. הם לא יכולים להתייאש.

תוספות- כרכתא מאי

ש. האם זה יאוש אם התמרים נופלים מחוץ החומה? (אם הבעל שם חומה לשמור על התמרים שנופלים)

ת. לא! כי הבעל חשב שהתמרים יפלו מפנים!

Sources Used

Artscroll Baba Metziah

Sha’arei Tosafot for Baba Metziah

Talmud Babli- Baba Metziah

Shteinzaltz- Baba Metziah