ת"ש *דא"ר יוחנן משום *רבי ישמעאל בן יהוצדק:
	מנין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת?
	דכתיב ^וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה.
	מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם!
	יצאתה זו שאבודה ממנו ואינה מצויה אצל כל אדם ואיסורא דומיא דהיתירא.
	מה היתירא בין דאית בה סימן ובין דלית בה סימן שרא אף איסורא בין דאית בה סימן ובין דלית בה סימן אסורה.
	תיובתא דרבא תיובתא.
	*והלכתא כוותיה דאביי ^ביע"ל קג"ם.
	א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי מאחר דאיתותב רבא הני תמרי דזיקא היכי אכלינן להו?
	אמר ליה כיון [א] דאיכא שקצים ורמשים דקא אכלי להו מעיקרא יאושי מיאש מנייהו.
	^*יתמי דלאו בני מחילה נינהו מאי?
	אמר ליה באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן!
	מוחזק ועומד מאי?
	כרכתא מאי?
	אמר ליה אסירן: