Terms List

אהדדי = זה לזה/אחד לשני

זיל = לך

אטעינהו = הטעה אותם

תלתה = שלושה

נתיב = משלם

וליחזי = ושנראה

מיתגרי = נשכרים

אגר = אסף/שכר

טרחינן = היינו מפריעים לעצמינו

איבעית אימא = אם אתם רוצים, תגידו

מילתא = היינו חושבים שזה משפיל

שפירתא = טוב מעד/באיכות בלתי רגיל

ריפקא = (פועלים ש)מחפירים

מה שההנהו = (הכסף) שהוא הועל ממנו

הטעו = רמה

נתיב להו = תנו לו לשלם

תרעומת = תלונות

המשנה = לוקח מאיכות עבודתו

היכי דמי? = כיצד?

ולחזי עבידתייהו = באו נראה איך הם עובדים

Basic Ideas

חזרו זה בזה לא קתני, אלא הטעו זה את זה דאטעו פועלים אהדדי-

התחלת הגמרע שמסביר שלא הטה בעל הבית או אחר את העובדים, אלא את עצמם הטעו.

דאמר ליה בעל הבית ב____, ואזיל איהו ב____-

פירוש של זה היא שבה"ב אמר שישלם כמות א' והעובד/שוכר אמר שישלם בכמות ב'. זה רעיון איך הטעו הפועלים זה את זה.

אי דאמר ליה שכרכם עלי נתיב להו מדידיה-

אם אמר שוכר שישכר בכמות, הוא חייב לשלם בכמות זה.

לא צריכא דאמר להו שכרכם על בעל הבית-

המשנה שמביא הגמרע רק מתכוון לקרה שבה"ב אמר שישלם כל שכר פעולותיו ולכן אין לו שימוש למשנתנו.

ולחזי פועלים היכי מיתגרי-

נראה איך נשכרים עובדים אחרים, שאם מקבלים הרוב ארבעה זוזים והפועלים במשנתנו רק מקבלים שלושה, יש להם על מה להתלונן. אלא אם הרוב מקבלים שלושה, אז אין לפועלים על מה להתלונן.

כיון דאמרת לן בארבעה טרחינן ועבדינן לך עבידתא שפירתא-

בגלל שאמרת (השוכר) שתשלם לנו ארבעה עבדנו טוב מעד. אלא אם אמרת לנו שתשלם לנו שלושה, לא היינו עובדים כזה טוב.

וליחזי עבדיתיהו-

באו נראה איך עבדו כדי שנוכל לראות אם תלונותיהם הגיוניים, אם באמת חייב להם ארבעה זוזים.

ריפקא נמי מידע ידע דמלי מיא ולא ידיע-

כשמחפירים אי אפשר לדעת בדיוק איכות העבודה בגלל ששמו בחור שהחפירו מים ובגלל זה אנו נשארים בספק.