Sugyah Flowchart

Deborah Lypsic, Maya Capua, Arie Frolich

המשנה:

"השוכר את האומנין והטעו זה את זה- אין להם זה על זה אלא תרעומת".

- בעל הבית משכיר עובדים ו(העובדים) רמו אחד את השני ומתלוננים אחד לשני.

גמרא:

ש:חזרו זה בזה לא קתני אלא הטעו זה את זה?

ת: דאטעו פועלים אהדדי”

- לא הטעו הפועלים מישהוא אחר, אלא הטעו אחד את השני.

ש: "היכי דמי?"

איך זה? (איך הטעו אחד את השני?) –

ת: "דאמר ליה בעל הבית זיל אוגר לי פועלים ואזל איהו ואטעינהו"

אמר בה"ב לפועל השוכר ללכת ולהשכיר לו עובדים והשוכר הלך והטה אותם.

ש: "היכי דמי?"

איך הטעה אותם השוכר?

ת1: "אי דאמר ליה בעל הבית בארבעה ואזיל איהו אמר להו בתלתא"

בה"ב אמר לשוכר להשכיר לו פועלים בארבעה זוזים ואמר השוכר לפועלים שרק יקבלו שלושה

ד: "תרעומת מאי עבידתיה? סבור וקביל!"

על מה יש להתלונן? אמר להם שלושה וקבלו שלושה!

ת2: "אי דאמר ליה בעל הבית בתלתא ואזיל איהו אמר להו בארבעה"

בה"ב אמר לשוכר להשכיר לו פועלים בשלושה זוזים ואמר השוכר שיקבלו הפועלים ארבעה

ש: "היכי דמי?"

איך זה יכול להיות?

ת1: "אי דאמר להו שכרכם עלי, נתיב להו מדידיה!"

אם אמר השוכר לפועלים מראשונה שישכר אותם בעצמו, חייב לשלם להם מכספו!

ר: "דתניא: השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנהו"

מקרה במשנה ששוכר משכיר פועל לעבוד בשדה של השוכר וכשמסביר לו מסביר שהעבודה בשדה של חבר השוכר, עוד יקבל הפועל את שכרו והשוכר ילך ויקח משדה חבירו שנהנה.

ת2: "לא צריכא דאמר להו שכרכם על בעל הבית"

תירוץ הגמרא – שהפועל אמר "שכרתם על בעל הבית" ולכן זה לא אחריות הפועל השוכר.

ש: "ולחזי פועלים היכי מיתגרי"

באו נראה איך נשכרים פועלים אחרים. אם הרוב נשכרים בארבעה, לפועלים תלונה ליגלי ויוכלו לדרוש זוז רביעי. אלא אם הרוב מקבלים רק שלושה זוזים, אין לפועלים תלונה זאת.

ת: "לא צריכא דאיכא דמגר בארבעה ואיכא דמתגר בתלתא"

לא צריכים לדרוש לראות בגלל שרק יכולים הם להתלונן כשהרוב מקבלים ארבעה והם נשכרים בשלושה.

ר: "דאמרו ליה: אי לאו דאמרת לן בארבעה טרחינן ומתגרינן בארבעה"

שיוכלו הפועלים לומר לשוכר שאם לא היה אומר להם שיקבלו ארבעה זוזים, הם היו מוצאים שוכר אחר שישלם להם ארבעה.

ת3: "איבעית אימא הכא בבעל הבית עסקינן דאמרו ליה אי לאו דאמרת לן בארבעה הוה זילא בן מילתא לאתגורי"

הפועלים הם עובדי אדמת עצמם שאם ידעו שהשוכר לא היה משלם להם ארבעה זוזים הם לא היו מסכימים לעבוד.

ת4: "איבעית אימא לעולם בפועלים עסקינן דאמרי ליה כיון דאמרת לן בארבעה טרחינן ועבדינן לך עבידתא שפירתא"

או יכול לומר שאילו הם באמת פועלים שיכלו לומר לשוכר שבגלל שאמר להם שישכר אותם בארבעה זוזים עבדו קשה מידי. אם ידעו שרק יקבלו שלושה, לא היו עובדים כזה קשה.

ש: "וליחזי עבדיתייהו"

באו נראה עבודתם אם באמת שייך להם ארבעה או שרק שייך להם שלושה.

ת: "בריפקא,

ש: ריפקא נמי מידע ידע?

ת: דמלי מיא ולא ידיע"

כאן עוסקים בעובדים חוקרים שאי אפשר לדעת איכות עבודתם בגלל שמלא החור שחקרו במים.

ת5: איבעית אימא: לעולם דאמר ליה בעל הבית בארבעה ואזל איהו אמר להו בתלתא"

מה שבאמת קרה זה שבה"ב אמר לשוכר להשכיר פועלים בארבעה זוזים ואמר השוכר שיקבלו שלושה.

ש: "ודקאמרת סבור וקביל!"

השוכר יכול לומר שקבלו מה שנאמר להם.

ת: "דאמרי ליה: לית ליה משלי ג': אל תמנע טוב מבעליו?"

אפשר לענות לו: האם אין לך ככתוב במשלי פרק ג', "אל תמנע טוב מבעליו"?